החלטה בתיק בע"מ 5767/05

י"ב.     (1)    לאחר הדיון עיינתי בערעור המפורט שהגישה לבית המשפט המחוזי באת כוח האם, וזאת בנוסף להליך שפתחה בו הדודה ח'.

י"ג.     (1)    התלבטתי מאוד בתיק זה; על האבניים טובתה של ילדה בת פחות מחמש שכבר ידעה סבל רב בימי חייה הקצרים עד כה, שחוותה פגיעה מינית שלא הובהרה עד תום, שהתפתחותה בהקשרים שונים אינה כשל בני גילה, שהלב נכמר על מר גורלה. מחד גיסא, עמדת שירותי הרווחה - שלוש פקידות הסעד שביטאו את עמדתן המקצועית, והתנבאו כמעט בסגנון אחד - היא כי טובת הילדה מצדיקה העברתה אל מעון "רעים" כדי לאבחנה; ומנגד טענות ההורים באמצעות באי כוחן והדודות באמצעות באי כוחן ומפיהן עצמן, התובעות להותיר את הילדה בחזקת דודתה ח'. אני יוצא מן ההנחה כי כל הנוגעים בדבר מבקשים את טוב הילדה. יתר על כן, בית המשפט לענייני משפחה הקדיש זמן רב לתיק ולמד אותו ביסודיות, ולא ביד קלה ניתן לבוא ולהחליט על עיכוב ביצוע של החלטתו, שניתנה אחר דיונים ארוכים ובשיקול דעת, וכך גם בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת הצדדים (השופט פרקש).

           (2)    לא למותר לציין, כי משאלתה של הדודה ח' להחזיק בילדה נתגבשה בתודעתה ולמצער בפיה רק במועד מאוחר, למעשה רק לאחר פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 29.5.05 שקבע את נזקקות הילדה, ואילו בפגישות עם פקידות הסעד ב-18 וב- 25 במאי 2005 עדיין לא זה היה הקו הברור, וגם תצהירה מ- 28.3.05 דיבר על שותפות בגידול ולא על נטילת האחריות. במצב שנוצר לא הוצעה כאמור בפני בית המשפט ולא נבחנה על ידיו האופציה של גידול הילדה על-ידי דודתה ח' ובאחריותה. דבר זה, בחינת יכולתה של הדודה לגדלה, נחוץ בעליל, גם אם אני מבין ללבן של פקידות הסעד החוששות מסיטואציה נוספת של אכזבה לאחר שהדודה ר', שטיפלה בילדה במסירות כדברי בית המשפט למשפחה, הודיעה בשלב מסוים כי אין בידה לגדלה, ואם כן יש חשש שמא שוב לא תהא קביעות במתן בית לילדה. קביעת  עמדה באשר למסוגלותה של הדודה ח' לעניין זה הכרחית מן הטעם הפשוט שהיא מהווה אחת האופציות להמשך גידולה של הילדה, אופציה זו לא נשללה במבט לעתיד גם בהליכים קודמים וגם בפני. נושא זה יוכרע, הדעת נותנת כך, בבית המשפט המחוזי בגדרי הערעור, וחזקה על בית המשפט שיתן דעתו לכל הנחוץ - אף לשאלה האם הדודה ח' היא "אחראי" על פי דין - מתוך תשומת לב לעקרון-העל בהקשר דנא שהוא טובת הילדה וזולתו אין, ולשאלה אם יהיו נחוצים הליכים נוספים בפני בית המשפט למשפחה.

           (3)    ואולם, גם בגדרי הבקשה לעיכוב ביצוע עומדת במידה מסוימת שאלת המסוגלות, שכן מחד גיסא נטען על-ידי באי כוח המשפחה כולה, ועל-ידי הדודה ח' עצמה, כי הילדה התקדמה במידה מסוימת בבית הדודה אך הדבר לא לווה במסמכים מקצועיים, ומאידך גיסא טוענות פקידות הסעד כי רק תמונה כוללת בהליך אבחוני שתעבור הילדה תוכל להציע את גדרי הפתרון הקבוע, ובינתיים עשויים ההליכים בערעור להימשך זמן מה, ולפנינו ילדה, בן אנוש קטן, עתיר סבל. לאמיתו של דבר, יש מחלוקת אף אם עברה הילדה אבחון כטענת באת כוח האם, אם לאו, כגירסת פקידות הסעד. יתר על כן, העננה הקודרת של הפגיעה המינית מצויה לנגד עיני, וצריך להיות לה משקל בהחלטה, ואף היא דורשת אבחון ראוי לפני החלטות גורליות. אוסיף, כי כשלעצמי איני סבור כי העברת הילדה למוסד "רעים" היא צעד בלתי הפיך, ויש לשקוד על הקשר עם המשפחה כעניין המובן מאליו אך טעון הסדרה (ראו להלן). אציין, כי תמים דעים אני - וזו גם, כנמסר, הפילוסופיה הבסיסית של מערכת הרווחה - עם הגורסים כי שהיה במשפחה היא בראשית ובאחרית פתרון עדיף מאשר פתרון מוסדי, ואולם, גם לשם כך, בנסיבות כאלה שבמקרה דנן, נחוץ אבחון מקיף וממצה נוכח בעיותיה הרבות של הילדה; ולדברי סגנית מנהלת גן "תצפית" בפני בית המשפט למשפחה מצב הילדה אינו טוב, אך דברים אלה עומדים לכאורה בסתירה לתאורי הדודה ח' ובאת כוח האם, המדווחות כאמור על התקדמות אצל הילדה.   

           (4)    באשר למוסד "רעים" שעליו מדובר - ושמטעמים של בעייתיות ביחסים  הילדים עם משפחות אין כאמור כניסה אליו למשפחות הילדים, ופגישות הילדים עם בני משפחה מתקיימות במקום ניטרלי במשרדי רשויות הרווחה - נטען כי בביקור הילדה שם גילתה שביעות רצון.

           (5)    אשר לדיון בפני השופט דרורי ולהחלטה שנתקבלה בעקבותיו,לא ירדתי, בכל הכבוד, לסוף הפרוצדורה שננקטה, לאחר החלטת השופט פרקש. עם זאת, אני יוצא מן ההנחה כי הגם שהיתה זו החלטה לא שיגרתית, באה לשם טובת הילדה בנסיבות מורכבות. מכל מקום, כפי שיצוין להלן, מתייתר לאחר ההחלטה הנוכחית הדיון שנקבע בבית המשפט המחוזי ל- 22.6.05 בעניין עיכוב הביצוע.

           (6)    יש איפוא לקבל באשר לעיכוב הביצוע החלטה המנסה לאזן בין השיקולים השונים. בשקלול הקשיים והשאלות המורכבות, החלטתי היא כדלקמן:

           (א)    לא יינתן עיכוב ביצוע, במובן זה שהילדה תועבר בתוך שבוע ימים למוסד "רעים". זאת, כדי לאפשר אבחון מלא ומקיף, על-ידי אנשי מקצוע, באווירה מתאימה וללא לחצים, של בעיותיה והפתרונות הראויים. כיוון שיש צורך בהכנה ראויה וכדבעי למעבר, ישתפו בני המשפחה, ובראשם הדודה ח', פעולה עם רשויות הרווחה לשם הקלת התהליך על הילדה, אם לקראת ביקורים מקדימים נוספים של הילדה במקום בליווי פקידות הסעד, ואם בכל דרך אחרת שתוצע על-ידי פקידות הסעד, או בהסכמתן- על-ידי המשפחה.  

           (ב)    ייקבעו סדרים מפורטים לכך שהילדה תוכל להיות במגע רצוף עם בני המשפחה, במהלך שהותה ב"רעים". זאת, בהמשך להחלטת בית המשפט לענייני משפחה. על הדבר להיעשות בדרך היעילה ביותר ותוך דגש על מגעים תכופים ככל הניתן. אף מבלי שאקבע מסמרות מקצועיים, אני מקוה כי יישקל - אם אין לכך מכשול מקצועי- כי מפגשים אלה יהיו פעמיים בשבוע, לשם הקשר הראוי (ואני ער לכך שמטעם "רעים" נאמר לבית המשפט לעניני משפחה כי המפגש הוא שבועי, ואיני קובע מסמרות). הסדרי הראיה ייקבעו בפיקוח צמוד של בית המשפט לענייני משפחה.

           (ג)     במקביל יוחל מיידית על-ידי פקידות הסעד בבדיקת מסוגלותה של הדודה ח' לגידול הילדה; זאת - כך שבעת הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי, בדיונים המשכיים ככל שיהיו בבית המשפט למשפחה, ובכל הליך עתידי אחר, תהא תמונה מלאה בהקשר חיוני זה לנגד עיני בתי המשפט וכמובן רשויות הרווחה. בדיקה זו צריך שתיערך בתוך חודש. אין הדבר סותר את היותה של הילדה במוסד "רעים",

שכן שם ייבחנו לעומקן בעיותיה ויגובשו פתרונות שישמשו לכל מקום השמה שייקבע, לרבות בבית הדודה ח' אם כך יוחלט.

           (ד)    בית המשפט המחוזי יתבקש להקדים ככל הניתן את שמיעת הערעורים בתיק זה.

           (ה)    אחר כתיבת הדברים ובטרם נחתמו הגיעתני הודעת באת כוח האם, כי הדיון בבית המשפט  המחוזי  שנקבע ל- 22.6.05 הוסב לדיון בערעור עצמו. על כך יש, כמובן לברך. החלטתי זו בעינה, אך בגדרי הדיון בערעור בידי בית המשפט המחוזי לשוב ולעיין בנושא, אם ישתכנע ההרכב הדן כי טובת הילדה מחייבת שינוי. תם ולא נשלם.

ניתנה היום, י"ג בסיון תשס"ה (20.6.05).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   לח התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: